"ילדות צעירות בדרך כלל לא חולמות להיות נשות עסקים כשיגדלו, תראו למה הן מתחפשות בפורים. אומרים להן, 'תהיו תלמידות טובות', לא אומרים להן 'תהיו יזמות, תבנו עסקים'", כך אמרה הבוקר יו"ר קבוצת שטראוס ונשיאת יסמין, עופרה שטראוס בכנס "יסמין" השנתי, ה-13 במספר. יסמין היא עמותה לקידום יזמות ובעלות עסקים יהודיות וערביות. "קידום יזמות בקרב נשים הוא נושא שלא נמצא בראש מעייניה של המדיה, אולם ככל שנדבר על זה יותר, המודעות תגדל ונראה יותר נשות עסקים".

שטראוס טענה כי מנהלי רכש ותאגידים גדולים צריכים לשנות את נקודת המבט כשהם שוקלים מאילו ספקים לרכוש את מוצריהם – ולשים לב גם ל"גיוון האנושי בתוך שרשרת האספקה", כך שיורכב גם מעסקים בבעלות נשים. בישראל, לפי נתונים חדשים שהציגה, 20% מהעסקים הקטנים הם בבעלות נשים לעומת 33% מהעסקים באירופה ו-44% מהעסקים בארה"ב.

"למה לקנות מעסקים בבעלות נשים?", שאלה, "כי מדובר בסקטור שצומח בעולם. נשים הן שמגדירות מחדש שווקים, הן יוצרות צמיחה. 80% מהחלטות הקנייה נעשות כיום בידי נשים. כדאי לקנות מנשים כי אפשר לעשות רכש מצוין, ובמקביל להשפיע. אין הכוונה לאפליה מתקנת אלא ליצירת איזון – מתן אפשרות שווה לנשים ולקבוצות שונות בחברה להתחרות על מכרזים ועל הזדמנויות עסקיות. העסקים הקטנים בישראל הם מקור לחדשנות. זה רק דורש חשיבה קצת אחרת". שטראוס ציינה כי גם כוח ההשתכרות של נשים הולך וגדל והן מתברגות במשרות בכירות יותר ויותר.

עופרה שטראוס, כיראם בלאום ואליזבת וסקז
עופרה שטראוס, כיראם בלאום ואליזבת וסקז בכנס יסמיןעופר עמרם
"כבר לא צריך לשאול בימים אלה 'למה לעבוד עם נשים?' זה די ברור", אמרה שטראוס, "אולם בכל הנוגע להקמת עסק נשים נתקלות בחסמים. החסמים העיקריים הם גישה מוגבלות להון וגם רגולציה".
שטראוס אמרה שהכירה היטב את מושג "גיוון" כאשר מדובר בהקשר התעסוקתי – העסקה של אנשים מרקעים שונים – אולם עד לאחרונה לא שמעה על גיוון בהקשרים של שרשרת האספקה. "אף פעם לא שאלתי את מנהל הרכש 'ממי אנחנו קונים?'", אמרה שטראוס, "שאלתי אם המוצרים איכותיים ואם הספק אמין. מה שלא שאלתי הוא 'מאיפה הספק מגיע, מהצפון או הדרום?', וכן 'האם העסק בבעלות נשים או גברים?' הרוכש מספר אחת בכל מדינה בעולם הוא הממשלה. אני מאוד מקווה שגם מדינת ישראל תצהיר בקרוב 'אני רוצה לראות גיוון בספקים של'".

ביחס לגיוון תעסוקתי בשוק העבודה אמרה: "בתחילה עסקים התקשו להבין מה התועלת העסקית שעשויה לצמוח משילוב נשים וגברים, חרדים וערבים – ועוד קבוצות מגוונות – בתוך הארגון. הם אמרו 'מטרת העסק היא לנצח בתחרות'. לוקח זמן להבין שיש חשיבות רבה בשמיעת דעות שונות. לפעמים זה מעצבן, יותר נעים לדבר עם המראה, אבל עם הזמן לומדים להעריך את זה".

עוד השתתפה בכנס של יסמין אליזבת' וסקז, מייסדת משותפת ומנכ"לית הארגון הגלובאלי WEConnect International, שמטרתו לסייע לעסקים בבעלות נשים ברחבי העולם להתפתח ולצמוח. הארגון נוסד על ידי חברות מהמגזר העסקי ומסייע בהעצמת נשים בעלות עסקים על ידי חיבור בין נשים לעסקים, ועובד עם תאגידים כמו וולמרט IBM, HP, פייזר ואחרים.

"אם הארגון כמו וולמרט מחליט שהוא רוצה לראות עוד נשים בשרשרת האספקה שלו – אז המגמה הזו תלך ותגדל", אמרה וסקז וסיפרה כי נשים הן 66% מכוח העבודה העולמי, מקבלות רק 10% מהכנסה עולמית וגרוע מכך, מחזיקות רק ב-2% מהנכסים. "צריך לשנות את זה וזו מטרת הארגון", אמרה. "הארגון נוסד בארה"ב בידי תאגידים שאמרו 'גילינו שזה עסק טוב לרכוש מעסקים בבעלות נשים בארה"ב, אז למה לא להרחיב לכל העולם?' הבעיה היתה שלא היה מאגר נתונים, ולכן בנינו הארגון כארגון גלובאלי. התחלנו בבריטניה ולאט לאט זה התרחב. אנחנו עובדים עם נשים ממגוון מדינות – צ'ילה, קולומביה ברזיל ואחרות".
וסקז הדגישה כי אין מדובר ביוזמה אמריקאית אלא גלובלית. "החברות הגדולות בעולם משקיעות רק 1% בעסקים שמנוהלים על ידי נשים. זה צורם כאשר אנחנו יודעים שנשים הן שמבצעות את רוב ההחלטות הצרכניות. אנחנו לא מדברים על צדקה, אלא על כדאיות. ארגונים רוצים חדשנות, ואת המחיר הכי טוב. אם תאגידים וחברות רוצים להיות תחרותיים ולצפות את צרכי השוק, יש לדאוג לגיוון בשרשרת האספקה.

"המסר שלי לנשים הוא – היו פעילות. עד היום נשים לא נקשו על הדלת של התאגידים הגדולים, וגם לא על זו של הממשלה. אנחנו כנשים לא נוטות לרדוף אחר החוזים הגדולים. זה לא קל, אבל זה דבר שצריך לעשות. כדי להצליח צריך לצאת מאזור הנוחות וללכת להציג את עצמך. לחברות אני אומרת – הסתכלו על שרשרת האספקה ושאלו את עצמכם, 'האם יש שם נשים, בעלי מוגבלויות, מיעוטים'?
לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן