“נמאס לנשים להיות שכירות”

"saloona"

התרגלנו לשמוע על ניהול עסקים מפי גורואים לניהול או מנהלים בכירים. אבל עם כל הכבוד, לא פחות קשה לנהל עסק קטן אולי בתחילת דרכו, שבו המנהל הוא לא מותג אלא מי שבנה את החברה בעשר אצבעות. התפקיד הזה אפילו יותר קשה כשמדובר במנהלת שיש לה על הראש לנהל גם את כל עסקי המשפחה והבית.

מחר (רביעי) יתקיים בהרצליה פיתוח כנס בנושא “מצוינות בניהול עסקים קטנים” שנוגע בדיוק בנקודה הכואבת הזאת. היוזמה לכנס באה מעמותת יסמין  – המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי, בשיתוף “קרן קונרד אדנאואר” בישראל וחברת שטראוס. “הכנס בא להראות שנשים הן מקור חשוב של תעסוקה והן תורמות משמעותית לחיזוק המשק והכלכלה. זאת כבר סיבה טובה לקדם את עניינן באופן ספציפי וממוקד”, אומרת כיראם בלעום, מנהלת העמותה בראיון לסלונה לקראת הכנס. אבל האם אנחנו רואים בשנים האחרונות שינוי לטובה במצבן של נשים בעלות עסקים קטנים? התשובה לדברי בלעום מורכבת: “בפן החיובי, אנחנו רואים שיותר ויותר נשים שמקימות עסקים עצמאיים לעיתים בגלל צורך כלכלי ולעיתים ממקום של יזמות והגשמה עצמית. הרבה נשים אומרות לנו שפשוט נמאס להן להיות  שכירות ומכיוון שהן רואות נשים עצמאיות אחרות שהצליחו, הן שואבות מהן אומץ והשראה”..

ומה לגבי חצי הכוס הריקה?

"לצערנו העסקים שנשים פותחות נשארים במקום ולא צומחים. הן נשארות עסק זעיר. ניסינו לברר למה זה קורה ויש לכך כמה תשובות. בהרבה מקרים , לצערנו, החשיבה של האישה היא לא מאוד עסקית. הן רואות בעסק עוד כובע שלהן בנוסף להיותן עקרות בית, נשים של הבעלים שלהן. ברגע שהמרכז של החיים שלהן הוא הבית, הן לא שואפות לכך שהעסק יתפתח ומסתפקות בשרידותו בלבד וזה חבל. בנוסף, לנשים אין מספיק מידע ניהולי ועסקי וזה פוגע כמובן בעסק שלהן. עוד דבר שזיהינו הוא שבניגוד לעסקים של גברים, האישה בדרך כלל לוקחת על עצמה את רוב התפקידים בעסק: היא המנהלת, היצרנית, מנהלת החשבונות, המשווקת ואף יותר מזה. במצב כזה אין לה זמן ואנרגיה לקחת את העסק קדימה בטווח הארוך”.

בלעום, נשואה פלוס 4, עם ניסיון בעמדות ניהוליות בענף התקשורת, הקימה את עמותת יסמין בשנת 2006 לאחר שנוכחה לדעת שאין שום רשת עסקים קטנים של נשים. “במשך המון זמן רציתי להקים עסק משלי. היה לי איזשהו חזון להקים מעין מרכז שירכז ויקדם עסקים של נשים. באיזשהו שלב הבנתי שמה שצריך הוא בעצם מרכז כמו יסמין ומאז העמותה היא העסק שלי”

הבעייתיות בעסקים נשים קיימת כבר הרבה מאוד שנים בארץ והמצב אינו משתנה למרות שידוע שאפשר לתקן אותו. זה נכון?

“אפשר להגיד שכן. מבחינת חקיקה ייעודית עבור נשים בעסקים שום דבר לא זז כבר יותר מעשור. אין ספק שאם היו הטבות ייעודיות לנשים בעלות עסקי קטנים באופן גורף מצד הממשלה, התמונה הייתה נראית אחרת לגמרי. היו פוליטיקאים שהגיעו לכנסים שלנו בעבר והבטיחו לתת יד אבל אחרי החשיפה התקשורתית שהם קבלו באמצעותנו, לא ממש שמענו מהם”.

זה מביא אותנו לשאלה המתבקשת: במהלך החודשים האחרונים נשמעה בארץ מחאה לגבי העושק הכלכלי, בעיות הדיור וכדומה. לא שמענו את זעקתם של העסקים העצמאיים שנושאים תחת הנטל הקשה. יש לך תחושה של פספוס?

“במחשבה לאחור חבל שלא התגבשה קבוצה גדולה של כלל הארגונים שעובדים בתחום כדי להפעיל לחץ. אין ספק שצריך לשלב כוחות אבל בפועל זה לא עובד. זה נכון שכל ארגון חברתי שקשור לנושא עושה מעט אבל בסך הכל הרבה לא משתנה. אני לא יכולה להגיד בדיוק למה אין שיתוף פעולה. לפעמים יש חשש להתאחד, בגלל תחרות בגיוס תורמים וסיבות דומות”.

בכל מקרה, מוסיפה בלעום, צריך כרגע להסתכל קדימה. בכנס תוצג תמונה מפורטת של מצב העסקים הקטנים בישראל לעומת ארצות הברית ואירופה ובמושב הראשון שיתקיים בהשתתפות הקהל אפשר יהיה לקבל אינפורמציה חשובה לגבי גופים שונים בישראל התומכים בנשים בעלות עסקים קטנים, מה תפקידם וכיצד הם מסייעים. במושב השני שורה של נשים ש”עשו את זה” והקימו עסק בעצמן, ינסו לתרום מניסיון ולעודד נשים אחרות. בנוסף, בחלק השני של האירוע יתקיימו מעגלי שיחה בהנחיה של אנשי מקצוע לאיתור צרכים ייחודיים של נשים בעלות עסקים קטנים.

לקראית הכתבה המלאה לחצו כאן