“מה לאישה ערבייה ולניהול עסק?”

"סלונה"

מה לאישה ערבייה ולניהול עסק?” סיפורה של ג'וליה זהר בעלים חברת אלארז בכנס יסמין השנתי

לפני עשר שנים עולמה של ג’וליה זהר חרב עליה כשבעלה נפטר והעסק המשפחתי היה בסכנת קיום. היום, היא אחת מנשות העסקים המצליחות במגזר ובכלל, והיא תדבר על כך בכנס יסמין השבוע. איך היא עשתה את זה?

המסע שעברתי, שהפך אותי מעובדת מערכת החינוך בנצרת, לבעלים של מפעל משגשג לטחינה: טחינת אל-ארז.

את המסע התחלתי בלי להתכוון. הגעתי מסביבה נוחה ומוגנת שבה לכל דבר יש נהלים וכללים למערכת כלכלית תחרותית שרובה גברית ודורסנית. נזרקתי למים הקרים ללא גלגלי הצלה, רק אני והאמונה שלי בעצמי והיכולות שלי.

בשנת 2003 בעלי ז”ל לקה בדום לב פתאומי שקטע את החלום המשפחתי. שבורת לב ומבולבלת, חשבתי בתחילה לסגור את המפעל המשפחתי שבעלי בנה בשתי ידיו, שהרי מה לאישה, ועוד במגזר הערבי, ולניהול מורכב של עסק?

אך שבוע לאחר האבל, ניערתי את עצמי מהפחדים וחשבתי על הנזק שיגרם בסגירת המפעל, בעיקר על 20 משפחות שמתפרנסות מהמפעל והודעתי גאה וזקופת קומה לעובדי המפעל: “החיים והעסקים ממשיכים כרגיל”.

קיבלתי 2 החלטות :

1.לקחת על עצמי את משימת ניהול המפעל.

  1. להצליח במשימה.

בתחילה, בסביבה העסקית היו שהרימו גבה. “מה לה ולניהול מפעל מזון?”, “היא בטוח תיכשל זה רק עניין של זמן…”. אחרים האמינו בעירבון מוגבל אבל בעיקר בחנו את התנהלותי בדקדקנות.

המזל הוא, שנהגתי להקשיב לבעלי כשהיה חוזר הביתה ומספר לי את תלאותיו במפעל, בארוחת הערב, ובעודו אוכל – ואני האזנתי בתשומת לב לכל פרט ופרט. המידע כנראה נקלט היטב, הופנם וברגע האמת נשלף לשימוש. בדיעבד אותו מידע עזר לי להשתלב בעולם עסקי שהיה זר לי לחלוטין.

כמובן שלצורך התפקיד החדש נתקלתי בהרבה בעיות. אחת הבעיות העיקריות והחשובות בניהול עסק זוהי ההתנהלות מול הבנקים ויצירת אמון הדדי. בהתחלה הבנק הסס ובחן אותי בזכוכית מגדלת בכל צעד וצעד, צרכנו אשראי גדול ולא היו לנו מספיק בטחונות ולכן הבנתי את הזהירות שבה הבנק נקט. נפגשתי עם מנהל הבנק, פרסתי בפניו את כל הבעיות שעומדות על הפרק ולא הסתרתי דבר וביקשתי ממנו עזרה והכוונה. לשמחתי הרבה מצאתי אוזן קשבת ורצון אמיתי לסייע לי לפתור את הבעיות.

התמודדות נוספת הייתה מול הספקים ובמיוחד ספק השומשום שהוא הספק העיקרי של המפעל. החששות שלו היו בעיקר לגבי היכולת שלי לעמוד בהתחייבויות הגדולות (מדובר על מיליונים). עם הזמן, לאחר שהוא הכיר אותי כמנהלת רצינית נרגעו החששות והיום אנחנו עובדים בשיתוף פעולה פורה.

קיים גם נושא הייצור, שתמיד נתפס נושא גברי ובכדי ללמוד את התהליך ואת המכונות נאלצתי לעבוד 12 שעות ויותר וללמוד כל פרט ופרט בנושאים טכניים ומורכבים. זה עזר לי להימנע ממצב בו אני תלויה וחסרת אונים ואפשר לי לפתור כל בעיה שעשויה להיווצר .

בשיווק טיפלתי בתחילה על ידי עבודת שטח, הגעתי לכל לקוח ולקוח, הכרתי את הלקוחות הכרות אישית שלעיתים הפכה לחברית כולל ביקור משפחות הדדית. גמעתי עשרות אלפי ק”מ בכל רחבי הארץ וגם בחו”ל בכדי להגיע לכל תערוכה או פגישה עם לקוח פוטנציאלי.

הנושא שבער לי ביותר זה טיפול באריזות שהמראה שלהם היה מיושן , היו בהן בעיות נזילות והן לא היו נוחות לשימוש. מבחינת הראיה הנשית והיכולת להסתכל על פרטי פרטים הן על המראה של האריזות והן על הנוחיות החלטתי להחליף את כל האריזות ליותר פרקטיות , יפות וחדשניות.

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן